<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ב' שער ד'</h1>
<h2>דף קג.</h2>
והשוכר רחיים מחבירו על מנת שישכור למשכיר חטיו בשכירות, לסוף העשיר המשכיר, וא"צ לרחיים האלו, שיש לו במקום אחר, אם הטוחן יצטרך לטחון לעצמו או לאחרים באותם הימים שהיה לו לטחון למשכיר, יפרע לו דמי טחינה. ואם לאו, אומר לו הבא חטיך ואטחון אותן. אבל אין כופין אותו למעות, איתיה בכתובות פרק הנושא, ור"ם פ"ז דמשפטים.
